#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נפרדו עליו ומה הדין?	"התחילו העלין לפרוד מהשדרה אבל עדיין לא נתקשו, ר&#x27; יהודה ס&quot;ל דצריך לאגדו מלמעלה אבל אנן קיי&quot;ל כרבנן דכשר בכל אופן, ומ&quot;מ כתב הרמ&quot;א בשם המגיד משנה דלכתחילה לא יטול לולב שנפרדו עליו, ואם נטל פרודות נכון לאגדו ויהא נאה יותר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;), ויש לאגדו בעלים ממין הלולב (ב&quot;ח)"	סימן תרמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העלין נוטין קצת לצדדין?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דרק כשהם נוטין כלפי מטה [כגון שעולים עם הלולב אלא שקצה העלין נוטין כלפי מטה] אמרינן דאינו מצוה מן המובחר אבל כשנוטין לצדדין מותר לגמרי, אכן המאמר מרדכי ובכורי יעקב מפקפקין עליו וס&quot;ל דאפי&#x27; לצדדין יש מצוה מן המובחר שלא ליטלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ולמעשה מצוי שיש קצת הפסק בין העלין אבל אין זה כלום דהרי כשלולב מונח בשכיבה ליכא הפסק וכשר לכתחילה (פסק&quot;ת אות ד&#x27;, קובץ הלכות פ&quot;כ סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תרמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מין דקל?	"צריך להיות מין שמוציא פירות אע&quot;פ שאילן זה אינו מוציא פירות [וכמ&quot;ש ברש&quot;י פסחים (נ&quot;ו ע&quot;א) דדקל נקבה אינו מוציא פירות] (פסק&quot;ת אות ג&#x27;, קובץ הלכות פי&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;), ולגבי דקל קנרי האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ג) ס&quot;ל דפסול, ורשז&quot;א ועוד אחרונים מקילין, ולמעשה יש להחמיר (קובץ הלכות פי&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פירוש נפרצו עליו מה הדין?	"רש&quot;י פי&#x27; שנעקרו העלין לגמרי [לפי הבעל השלמה אפי&#x27; מקצת עלין, אבל קיי&quot;ל כהראב&quot;ד דדוקא רוב העלין (ב&quot;י)], והרי&quot;ף והרמב&quot;ם פרשו שנדלדלו משדרו של לולב ועדיין מעורן במקצת, ולפי תוס&#x27; נחלקו כל העלין, ולהלכה כולם פסולים ולא מהני לאוגדם (רמ&quot;א), ולפי הריטב&quot;א הוא פסול הגוף ופסול כל שבעה, אבל לפי רש&quot;י הוי פסול הדר דלפי הרמב&quot;ם ודעימיה רק פסול ליום ראשון (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) אם נתקשו ונעשו כעץ 2) אם התחילו להתקשות?	"1) ה&quot;נ שהוא פסול (רמ&quot;א), ודוקא שנתקשו רוב העלה של רוב העלין (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) זה נקרא דומה לחרות וכשר אפי&#x27; לא אגדו, אמנם מבואר בטור שטבע האילן הוא שאם התחיל להתקשות גם מתחיל להיפרד וא&quot;כ אינו לכתחילה וכמ&quot;ש הרמ&quot;א דלמצוה מן המובחר שלא יהיו נפרדים כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש רוב של ד&#x27; טפחים של הלולב שלא נתקשו?"	"כתב הבכורי יעקב דאם רוב של ד&#x27; טפחים בחלק העליון של הלולב כשר דאם ירצה יחתוך היותר שלמטה {ופשוט דאין זה בא מכח פסול (רמ&quot;א לקמן סי&#x27; תרמ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;) דהכא יש לו שיעור כשר וכשר אפי&#x27; קודם שחתכו משא&quot;כ התם מיירי במנומר וכדומה דפסול קודם שחתכו ובזה אמרינן דלא מהני לחתכו}, אבל אם יש רוב של ד&#x27; טפחים מלמטה צ&quot;ע אם אזלינן בתר רוב הלולב או רוב השיעור (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשברה השדרה עצמה [ומעורה במקצת]?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) רוצה להביא ראיה מטריפות דאם נשברה השדרה כשרה ה&quot;נ הלולב כשר [ומ&quot;מ יש לאוגדו שלא יפול למטה], אכן הרבה אחרונים השיגו עליו דטריפות שאני דהתם מיירי כשקיים חוט השדרה משא&quot;כ הכא ליכא חוט השדרה, ותי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דהמג&quot;א מיירי כשנשברה רוב השדרה ועדיין מיעוטו קיים ולפיכך הלולב כשר, והבגדי ישע לא ניחא ליה בתירוצו של השעה&quot;צ [דמסתמא ס&quot;ל דאפי&#x27; אם נשברה רובו מקרי נקטם ראשו (שעה&quot;צ שם)] אלא תי&#x27; דהמג&quot;א אינו מיירי כשנשברה השדרה ממש [דא&quot;כ הוי כנקטם ראשו] אלא שמתמוטט למטה וא&quot;כ שפיר מדמה לנשברה השדרה ולא נפסקה החוט השדרה, וצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt; "	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איזה עלין נפלו ונתגלה גוף השדרה?	"כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהרשב&quot;א והר&quot;ן כתבו בהדס דפסול אם נשרו מקצת עליו שאין נקרא עבות, אבל בערבה כשר אם נשרו מקצת עליו, ויש לדמות לולב להדס דאם נשרו מקצת עליו ונתגלה השדרה מקרי אופתא, אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ועדיין) דלדידן דקיי&quot;ל דהדס דומה לערבה וכשר אם נשרו מקצת עליו ה&quot;ה בלולב יהא כשר, ואפי&#x27; הר&quot;ן והרשב&quot;א דמחמירים בהדס הרי הם מביאים ג&quot;כ דעת הרא&quot;ה דמקיל וא&quot;כ בענינינו יש להקל, והרמ&quot;א שכתב שהלולב צריך להיות מכוסה היינו רוב השדרה מכוסה, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע"	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכפף הלולב בחציו?	"היעב&quot;ץ (ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל דדמי לנמרך המוח שא&quot;א לעמוד והוי פסול דאינו הדר ולא מהני תקנתא לאוגדו, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דלא דמי לנמרך המוח דהתם מחמת קלקול סופו ליפסק משא&quot;כ בלולב דהוא רק מחמת רכות הבד של השדרה ולפיכך מהני לאוגדו [ובודאי ראוי להדר אחר לולב אחר לכתחילה] {וזהו על דרך בגדי ישע שמובא במ&quot;ב}"	סימן תרמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול דסליק בחד הוצא?	"יש בזה כמה פירושים בראשונים, וחיישינן לכולם:&lt;br&gt;1) רש&quot;י פי&#x27; שכל העלין בצד אחד {ומשמע דאינו חושש במה שנתגלה השדרה, וזהו דלא כהרשב&quot;א ור&quot;ן לעיל דס&quot;ל דאם נתגלה השדרה פסול}, וכתב הריטב&quot;א דפסול משום אופתא וממילא פסול כל שבעה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ם פי&#x27; בעלין מתחילת ברייתן היו עלה אחד ולא כפול בתיומת [מיירי ברוב העלין], והריטב&quot;א מסתפק אם פסול משום אופתא או הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)&lt;br&gt;3) רב שר שלום פי&#x27; שעלה שלמטה כלה קודם שהתחיל עיקרו של עלה שלמעלה ממנו [וכתב הלבוש דזהו פסול הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {וצ&quot;ב דאם רואה מקצת השדרה יהא פסול משום אופתא, ואמנם החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ד) הביא ראשונים דפסול משום אופתא}]&lt;br&gt;4) הרמ&quot;א הביא כל בו אם עלה האמצעית היתה עלה אחד ולא כפול [ופסול רק ביום ראשון, ובשעת הדחק יש להקל אפי&#x27; ביום ראשון (ברכ&quot;י, שע&quot;ת ס&quot;ק ה.)], ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דזהו הרמ&quot;א לשיטתו דמחמיר בנחלקה התיומת נמי, אבל מנליה להחמיר אפי&#x27; בעלה שאינו כפול דבשלמא לגבי נחלקה י&quot;ל דאינו לקיחה תמה והדר בנחלקה אבל לגבי פסול מנליה להחמיר, והניחה בצ&quot;ע"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחלקו רוב העלין?	"תוס&#x27; סברי דזהו הפסול דנפרצו עליו, וכן פסק המחבר דפסול, והיינו אם נחלקו רוב כל עלה ועלה [ואין נפק&quot;מ בין עלה אמצעית לשאר עלין] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א - י&quot;ב)"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחלקה התיומת?	"רש&quot;י ס&quot;ל דפסול אם נחלקה עלה אמצעית [ומשמע גם צריך השדרה להיות נחלקה קצת], וכן נקט התרוה&quot;ד (וע&quot;ע בערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), והגאונים ס&quot;ל דרק פסול בלולב שיש בו שתי תיומות ונחלקו ביניהם [ומשמע שהם סברי דצריכים להיות דבוקים ממש, ותמהו עליהם תוס&#x27; ב&quot;ק (צ&quot;ו ע&quot;א) לא ימצא לולב כשר {שבימיהם רגילים היו שיהיה ב&#x27; תיומות}, אלא פרשו תוס&#x27; דפסול דוקא אם מפוזרים זה מזה אבל סתם נחלקו כשר (ב&quot;י, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;)], והרמ&quot;א פסק כתרוה&quot;ד דפסול אם נחלקה העלה אמצעית, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27; - י&quot;א) דמאריך דכמעט כל הראשונים לית להו פסול דנחלקה התיומת, ואפי&#x27; בדעת רש&quot;י יש סתירה מרש&quot;י בסוכה לרש&quot;י בב&quot;ק, ונהי דלכתחילה צריך להחמיר וכמ&quot;ש הרמ&quot;א מ&quot;מ בשעת הדחק יכול לברך עליו אפי&#x27; נחלקה כולה, ולמעשה אין לברך אלא אם נחלקה מיעוטו (קובץ הלכות פכ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לפסול כשנחלקה התיומת?	"הרמ&quot;א כתב דפסול אם נחלקה כולה, והגר&quot;א מחמיר ברוב משום רובו ככולו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ואפי&#x27; מחצה על מחצה פסול דבעינן רוב הנראה לעינים בכשרות (בכורי יעקב (ס&quot;ק ו&#x27;)], וזהו לעיכובא ולברכה אבל לכתחילה למצוה מן המובחר יש להחמיר שלא יהא נחלק כלל דע&quot;י הנענועים רגיל להיות נחלק יותר (רמ&quot;א), ולפיכך כתב החיי&quot;א דטוב להחמיר שלא יהיה נחלק אפי&#x27; משהו, והט&quot;ז מקיל לכתחילה עד טפח וכמ&quot;ש בחולין (י&quot;ח ע&quot;א), ולכתחילה יש להחמיר משום מהיות טוב אבל אם לולבו נחלק מעט א&quot;צ להדר לברך על לולבו של חבירו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ונראה לר&quot;י באק דמדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) משמע דיש להקל עד כשיעור אצבע} [וכתב דעת תורה למהרש&quot;ם דמהני לדבקו כדי למנוע שלא יחלק יותר, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ו, אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;) ס&quot;ל דלא מהני דבק בלולב דעדיין לא מקרי לקיחה תמה משא&quot;כ בשופר מהני דהתם תלוי רק סופו לסדק {ולענ&quot;ד אין החסרון בלולב שנחלק מעט חסרון בלקיחה תמה דזה תלוי דוקא ברוב וכל הטעם הוא מפני שסופו לחלק יותר וא&quot;כ דמי לשופר ומהני דבק, ובאמת יש מח&#x27; ראשונים אם הפסול הוא שמא יסדק רובו או פסול בעצם, עי&#x27; עוז בהדר (פ&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;)}], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מקיל לכתחילה עד רובו, והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) נמי מקיל בדבר דהא דמחמירים בעלה האמצעי הוא רק לחומרא"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחלקה רוב התיומת באמצע התיומת?	"כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק ו&#x27;) דפסול, והקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;) מקיל לכתחילה"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול דנחלקה התיומת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מרבינו ירוחם דהוי פסול לקיחה תמה שהוא רק ליום ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ורע&quot;א השיג עליו דמתוס&#x27; (סוכה כ&quot;ט ע&quot;ב) משמע דהוא פסול הדר, וספר עוז בהדר (פ&quot;ב הע&#x27; ב&#x27;) מצדד דהעיקר הוא משום הדר דמה שהביא המג&quot;א שיטת רבינו ירוחם אין כוונתו לפסוק כוותיה בענין זה, ע&quot;ש."	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתיומת, 1) נמוכה 2) שצד אחד גבוה מחבירו 3) שצד אחד רחבה מחבירו 4) שיש בו נקב?	"1) כשר לכתחילה (פסק&quot;ת אות ח&#x27;, קובץ הלכות פכ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;) 2) כשר לכתחילה (עוז בהדר פ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;, קובץ הלכות פכ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) 3) אם צד אחד צר מאד בודאי יש מקום לחוש לחד הוצא, אבל אם צר מעט ואינו מכסה רובו כשר מדינא אבל אינו לכתחילה, ואם מכסה את רובו כשר לכתחילה (עוז בהדר פ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;), והקובץ הלכות (פכ&quot;ד סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל לכתחילה אפי&#x27; אם מכסה מיעוטו דסוף כל סוף מקרי עלה כפול 4) לא מצינו פסול נקב בלולב (קובץ הלכות פכ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלולב שיש ב&#x27; תיומות?"	"שיטת הגאונים אינו מובא בשו&quot;ע או במ&quot;ב, ולפיכך יש סוברים שלא חיישינן לשיטה זו כלל, אבל הבכורי יעקב (ס&quot;ק ט&#x27;) חושש להם ולפיכך אם הסירו הקארע יש לחוש שמחמת זה נחלקו השתי תיומת מהדדי ופסול לפי הגאונים"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלולב שיש ב&#x27; תיומות ונחלקה אחד מהם?"	"שניהם צריכים להיות שלמים, ולפיכך אם אחד מהם נחלק רובו פסול, ואפי&#x27; אם נחלק במקצת אינו לכתחילה וכמ&quot;ש למעלה (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27; - ה&#x27;) מקיל אם נחלקה תיומת אחת"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש קארע על הלולב?	"כשר וא&quot;צ להסיר הקארע דמבואר מב&quot;י דחיבור מחמת הקארע מקרי חיבור, ורק כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק א&#x27;) דע&quot;י הנענועים צריכים העלים לכסכס [והקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27;ק י&#x27;) ס&quot;ל דלכתחילה יש לחוש להגרי&quot;ז דחושש דאינו חיבור]"	סימן תרמה סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלולב שיבש?	פסול משום הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 	סימן תרמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יבשות?	"תוס&#x27; פרשו שנפרך בציפורן, והראב&quot;ד פי&#x27; שכלה מראה ירקות שבו וילבינו פניו. להלכה, המחבר מחמיר כהראב&quot;ד, אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין להקל כתוס&#x27;, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) היינו ליישב המנהג לפי שלולבין לא היו מצויין כ&quot;כ [והיו מצניעין אותם משנה לשנה] אבל בודאי לכתחילה יש להחמיר כהראב&quot;ד כשיש בעיר לח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [וכן מבואר במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ו וס&quot;ק נ&quot;ח) דיש להחמיר לכתחילה אם נפרך בציפורן], וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דכי היכי דמצינו בדם נדה ועוד דברים דמקרי לח אם חוזר ללחותם ע&quot;י שרייה ה&quot;נ אם חוזר לירקותו ע&quot;י שרייה במים מקרי לח"	סימן תרמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עלין צריכים להיות יבש כדי לפסל הלולב?	"הראב&quot;ד ס&quot;ל דתלוי דוקא בתיומת, והר&quot;ן הביא שיטה דוקא אם נתייבשו השדרה ורוב עליו, אבל להלכה קיי&quot;ל כהרא&quot;ש והר&quot;ן עצמו דס&quot;ל דפסול אם נתייבשו רוב עליו או השדרה לחוד [אלא דלא שכיח שנתייבש השדרה ולא רוב עלין (ר&quot;ן, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ותי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) כגון בשדרה כשיעור מצומצם ונתייבשה מעט ממנו ועכשיו הוא פחות משיעור (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), ותמה הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ד) דבכל דינים אלו תלוי ברוב וא&quot;כ כל זמן שנתייבש מיעוטו אינו פסול], אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דחיישינן נמי לשיטת הראב&quot;ד דאם נתייבשה התיומת לחוד פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תרמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש ראש התיומת?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;א) כיון שלא נתייבש רוב העלה הוי כשר [והא דכתב הריטב&quot;א דפסול היינו ביבש לגמרי, ואע&quot;פ שהגר&quot;א (סוף הסימן) לא העתיק תיבת &quot;לגמרי&quot; אין לדייק כלום (עוז בהדר פ&quot;ה הע&#x27; א&#x27;, ועי&#x27; סי&#x27; ז&#x27; דהאריך בזה), ובלא&quot;ה הרבה ראשונים חולקים על הריטב&quot;א], וכן נקט ספר עוז בהדר (פ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;) דכשר לכתחילה אלא דיש הידור שיהיה ירוק לגמרי, וכ&quot;ש אם רק נשרף ראשו בחמה (עוז בהדר שם סעי&#x27; ב&#x27;), אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) מחמיר ביבשות כל זמן שניכר בלא הסתכלות היטב [כיון שהוא פסול הדר], ואפי&#x27; אם נשרף מחמת השמש יש להחמיר דקשה לברר שלא היה מחמת עצמו (קובץ הלכות שם סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצבוע לולב יבש?	"השבות יעקב (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח) מקיל דאין בו חשש בל תוסיף דחזותא לאו מילתא היא, אבל כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) דהמוכר לולבים אסור לעשות הכי"	סימן תרמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקטם ראשו?	"פסול משום הדר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בפסול דנקטם ראשו?	"הראב&quot;ד פי&#x27; שנקטם העלים עד שנקטם אף גוף השדרה, והבעל העיטור ס&quot;ל עד השדרה ולא נגע בגוף השדרה, והרא&quot;ש פי&#x27; שנקטם רוב עלין עליונים, וכן פסק המחבר [ולפי הב&quot;ח ט&quot;ז וגר&quot;א היינו שנקטמו רוב העלין שלמעלה מן השדרה [לפי הלבוש היינו במשהו, ולפי המאמר מרדכי רוב, וכן משמע מהר&quot;ן דדוקא בתיומת מחמירין במשהו], ולפי הנהר שלום ומאמר מרדכי היינו דנטקם רוב התיומת, ויש עוד מהלך מפמ&quot;ג דהמחבר מיירי כשכלה הלולב בג&#x27; עלין פסול אם נקטם שנים, והרמ&quot;א מיירי כשכלה בעלה אחד, אכן מבואר מדרכ&quot;מ דאפי&#x27; אם כלה בג&#x27; עלין פסול אם נקטם האמצעי], והרמ&quot;א מחמיר כהמגיד משנה והר&quot;ן דפסול אם רק נקטם התיומת, ויש להחמיר אפי&#x27; אם נקטם משהו מתיומת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) {והיינו כשהוא ניכר בלא הסתכלות ועיון דנקטם ראשו הוי פסול הדר, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פכ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;)}, אבל בשעת הדחק יש מקום להקל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), וכ&quot;כ הרמ&quot;א גופה דיש מקום להקל בשעת הדחק"	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בלולב שיש ב&#x27; תיומות?"	"הבכורי יעקב (ס&quot;ק ט&quot;ז, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) מצדד להקל אם נקטם ראשו של אחד מהם דכתב הבית דוד אם נקטם עלה אחד מתיומת כשר, וה&quot;נ הא דאמרינן דאם נחלק אחד מהם פסול היינו מפני שנחשב כאחד וא&quot;כ כשנקטם אחד מהם כשר, אכן העירו האחרונים (שדי חמד, בית שואבה) שהבית דוד חזר וכמ&quot;ש הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ב) וסבר דפסול וא&quot;כ ה&quot;נ יהא פסול. אבל החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27; וס&quot;ק ח&#x27;) מקיל בציור זה {וכמו שמקיל בנחלקה אחד מהם}"	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הדחק?	"כתב הרמ&quot;א דיש להקל לברך בנקטם התיומת אם ליכא לולב אחר, וביאר הא&quot;ר דהיינו דוקא אם לא נקטמו רוב העלין, ועוד כתבו הגר&quot;ז וחיי&quot;א דדוקא אם לא נקטם רוב התיומת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), והמאמר מרדכי מקיל בשעת הדחק אפי&#x27; אם נקטם כל התיומת (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) [ויש מקומות שנוהגין לברך על כל פסולים בשעת הדחק וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט) (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)], ואע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) חולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דאין לברך אפי&#x27; בשעת הדחק מ&quot;מ האחרונים כבר יישבו דעת הרמ&quot;א דיש להקל לברך בשעת הדחק (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)"	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנקטם הדסים וערבות?	לא מקרי נקטם אלא אם חסר מגוף העץ, ומסתבר דשיעורו בכל שהו (ביה&quot;ל ד&quot;ה פסול)	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקטם הקוץ שבראש הלולב?	"מסתבר דקוץ אינו חלק מהעלה וכשר, ויש עוד סברות להקל דאדרבה יותר הדר בלא קוץ ועוד לא מצינו בראשונים פסול זה, ועוד היו זורקים הלולבים ולא היו חוששים שיפסול מחמת זה, אבל למעשה אינו דבר פשוט ולפיכך ראוי להימנע מליטלו (עוז בהדר פ&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול הימנק?	"הקשו הראשונים מאי שנא מנחלקה התיומת דפסול, ותי&#x27; הר&quot;ן דהימנק פסול אפי&#x27; אם נחלק מיעוטו אם נתרחקו כ&quot;כ עד שנראו כשנים, וכן פסקו המחבר ורמ&quot;א, וכיון שנתרחקו זה מזה שיעורו במשהו וא&quot;צ טפח (ביה&quot;ל ד&quot;ה נסדק) [ויש עוד מהלך מהר&quot;ן דאפי&#x27; אם נסדק מעט פסול ורק לרחבו כשר, ועוד תרצו אחרים דנחלק התיומת אינו פסול אלא אם נחלקו רוב העלים אבל אם רק התיומת נחלק כשר אפי&#x27; אם נחלק כולו כל זמן שאינו כהימנק (ב&quot;י)]"	סימן תרמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפסול הימנק לקיחה תמה או הדר?	"כפשוטו תלוי בפסול נחלקה התיומת, אבל ספר עוז בהדר (פ&quot;ז הע&#x27; ד&#x27;) מצדד דאע&quot;פ שהמ&quot;ב היה מקיל בנחלקה להחשיבו כפסול לקיחה תמה כאן לא גילה דעתו ואפשר מפני שהתם יש עוד צירופים להקל משא&quot;כ בהימנק ולפיכך כאן בודאי יש לחוש לפסול הדר כל ז&#x27; ימים, אבל הקובץ הלכות (פכ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ד) מקיל דהוי רק פסול לקיחה תמה"	סימן תרמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחלקה לאחר זמן?	"רש&quot;י ס&quot;ל דהימנק הוי מתחילת ברייתו, אבל קיי&quot;ל כהטור דפסול אפי&#x27; אם נחלק לאחר זמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן תרמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העלין אצל התיומת נחלקו כהימנק?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאף בזה שייך פסול הימנק, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) דיש ליזהר בזה מאד [ובאמת לפי המחבר שייך הפסול הימנק דוקא אם נחלקו רוב העלין, ורק לרמ&quot;א שייך הפסול בתיומת לחוד (ביה&quot;ל ד&quot;ה נסדק), וכן סתם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דפסול דוקא אם רוב עלין נחלקו כהימנק]"	סימן תרמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נראה כהימנק מחמת הקוצים?	נראה דאין זה בית מיחוש כלל דקודם כל צריך להיות נסדק קצת ואח&quot;כ יכול לדון בפסול הימנק אבל בציור זה דהוא רק מחמת הקוצים אינם נסדק כלל ולא שייך פסול הימנק (עוז בהדר שער תמונות אות 74)	סימן תרמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול דקווץ?	"רש&quot;י פי&#x27; כמין קוצים שיוצאים מהשדרה, ותוס&#x27; פי&#x27; שהוא ענין צמיתה ונכווץ (shriveled), והמחבר חושש לדעת שניהם, וכל הפסולים בסעיף זה הוי משום הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [וריש&quot;א היה חושש להחמיר בקוץ שבראש התיומת אבל שאר הפוסקים מקילין (פסק&quot;ת אות ט&quot;ו)]"	סימן תרמה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראשו זיג-זג?	"אינו פסול אלא אם רוב העלה נכווץ אבל אם רק ראשו נכווץ כשר [ואפי&#x27; הר&quot;ן וריטב&quot;א לא הזכירו פסול זה בשאר פסולים הפוסלים במשהו בראש] (עוז בהדר פ&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;), ומיהו דרכו להיות נחלק מעט וא&quot;כ אינו מצוה מן המובחר אם ניכר שנחלק בלי עיון והתבוננות (עוז בהדר סי&#x27; י&quot;ג אות ט&#x27;), אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;) חושש מדינא דפסול משום כווץ לפי הראשונים דמחמירים במשהו בראש הלולב"	סימן תרמה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעקום?	"אם נעקם לפניו [לצד העלין] כמגל פסול, ואם נעקם לצדדיו יש ב&#x27; לשונות בגמ&#x27; ואזלינן לחומרא, ואם נעקם לאחוריו [לצד השדרה] כשר דזהו ברייתו, ומ&quot;מ כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ח.) בשם המחזיק ברכה דלכתחילה יש להחמיר שלא יהיה עקום כלל לצאת מידי ספק [וביאר עוז בהדר (פ&quot;ט הע&#x27; ג&#x27;) דיש שיטת רס&quot;ג דמחמיר אפי&#x27; בעקימת מועט דלא כשאר ראשונים דס&quot;ל דצריך להיות כמגל, ועוד יש גרסא ברבינו ירוחם להיפך דאחוריו פסול, אבל למעשה שיטת הרס&quot;ג אינו מובא בשאר פוסקים, ולגבי גרסת רבינו ירוחם כבר יישב הב&quot;י דכוונתו כגרסא שלנו וליכא מח&#x27; כלל, וא&quot;כ חומרא זו שיהא ישר לגמרי הוי הידור בעלמא, ומ&quot;מ הקובץ הלכות (פכ&quot;ה סעי&#x27; ג&#x27;) מחזק הידור זה, ועי&#x27; בספר ד&#x27; מינים למהדרין דאפי&#x27; המחמירים א&quot;צ לבדוק הלולב horizontally אלא אוחזו vertically ויראה אם נראה ישר]"	סימן תרמה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כפוף 1) השדרה 2) כל העלין 3) העלה האמצעי?	"1) פסול אם כפוף כאגמון וכפופין למטה (רש&quot;י) שאין זה הדר (ריטב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), והוסיף הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) דה&quot;ה אם נכפף אמצע גוף העלין או התיומת פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) 2) הלבוש ס&quot;ל דזה פסול לכו&quot;ע דהוי שינוי מברייתו ואינו הדר כלל, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דאף זה תלוי במח&#x27; בסמוך בין הרא&quot;ש והר&quot;ן [וכן הוא סתימת המחבר דאפי&#x27; אם כפופים כל העלין כשר לפי הרא&quot;ש (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;) {שהמחבר ס&quot;ל דאין חילוק בין עלה אמצעי לשאר עלין וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה נסדק)}], והכריע השע&quot;ת (ס&quot;ק ח..) דנכון להחמיר כהלבוש בדאיכא אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) 3) הר&quot;ן ס&quot;ל דראש הלולב הוי כחוטמו של אתרוג ופסול במשהו וה&quot;נ פסול אם כפוף עלה אמצעי, אבל הרא&quot;ש חולק עליו דאין להוסיף על הפסולים שמנו חז&quot;ל ואדרבה הרא&quot;ש היה אוהב לצאת בלולב שראשו כפוף לפי שאין העלין נחלקין ותיומתו קיימת, וכן פסק המחבר והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;), אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) והשע&quot;ת (ס&quot;ק ח..) בשם הב&quot;ח הביאו הר&quot;ן (והרשב&quot;א) [והריטב&quot;א] דמחמירים [ודוקא אם עלה האמצעי כפוף ולא כשרוב שאר העלין כפופים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) מסיים דהמנהג להקל כהשו&quot;ע, ומ&quot;מ טוב להחמיר (עוז בהדר פ&quot;י סעי&#x27; א&#x27;, קובץ הלכות פכ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כפיפה?	"מבואר מראשונים על הפסוק כאגמון דצריך להיות כפוף למטה יותר מתשעים מעלות אבל אם פחות מזה לא מקרי כפוף כלל וכשר לכו&quot;ע [ומש&quot;כ הב&quot;י בשם רבינו ירוחם דרוב הלולבים כפופים צ&quot;ל דבזמנו באמת היו כפופים למטה] (עוז בהדר פ&quot;י סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמזים בלולב ואתרוג?	"1) ל&quot;ו צדיקים בכל דור ול&quot;ו מסכתות, ל&quot;ב היינו תורה שמתחלת בבי&quot;ת ומסיימת בלמ&quot;ד (מהר&quot;י ווייל, באה&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;)&lt;br&gt;2) לול&quot;ב גימטריא חיי&quot;ם היינו תורה (שם)&lt;br&gt;3) אתרו&quot;ג גימטריא תר&quot;י עם ג&#x27; מינים עולה לתרי&quot;ג ששקול כנגד תרי&quot;ג מצות (באה&quot;ט שם)"	סימן תרמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזכות אם קונה אתרוג ולולב יפים?	"זוכה לחיי עוה&quot;ז וחיי עוה&quot;ב (מהרי&quot;ל, באה&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרמה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אם נטע הלולב בעציץ שאינו נקוב?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) שהחיי&quot;א (כלל קנ&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;) מסתפק בזה, ואיתא בירושלמי ערלה (פ&quot;א ה&quot;ב) דעצוץ שאינו נקוב חייב בערלה ופטור ממעשרות דצריך שדה ובית לאו שדה אבל חייב בערלה דאקרי עץ, וה&quot;נ לגבי ד&#x27; מינים סגי בעץ, וא&quot;כ שפיר נהגי ישראל שנוטעין הד&#x27; מינים בעצוץ שאינו נקוב"	סימן תרמה סעיף ט		
